כאן 11
Liveאודות הערוץ
כאן - תאגיד השידור הישראלי לצפייה ישירה בשידור חי באינטרנט תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי), המציג עצמו במותג כאן, הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק מורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017.
הערוץ הראשון - ערוץ 11 לשעבר
ערוץ אחד של רשות השידור הינו ערוץ הטלוויזיה הראשי בישראל, הערוץ משודר בחסות רשות השידור. ערוץ 1 מתחיל את שידוריו בשעה 15:30 מידי יום. בערוץ תכנים חינוכיים רבים, עדכוני חדשות, אקטואליה, מדינה, כלכלה, וחברה.
"הערוץ הראשון" (ובשמו הקודם הטלוויזיה הישראלית), הידוע בציבור כ"ערוץ 1", הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, מטעם רשות השידור. הערוץ שידר קרוב לעשרים שנה (יחד עם הטלוויזיה החינוכית) בערוץ השידור הישראלי היחיד, ועל מנת להיבדל מהחינוכית הערוץ זכה לכינוי "הטלוויזיה הכללית" ובקיצור "הכללית". לאחר שהחלו שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית שם הערוץ עבר מיתוג מחדש והוא נקרא "הערוץ הראשון".
הטלוויזיה הישראלית נולדה ב-1968 ונבנתה בכישרון ובתושייה, תוך התאמה למציאות התקשורתית באותה תקופה ובעשרות השנים שאחריה: שידורים שהופצו באוויר ונקלטו באמצעות אנטנה ביתית.
במונחים של היום, רשות השידור נולדה כסטארט אפ: רצים מהר ומתקנים תוך כדי תנועה. מקימי הטלוויזיה "הימרו" על צעירים מוכשרים בלי ניסיון בטלוויזיה – וטוב שכך. על כתפיהם אנו עומדים.
תאגיד השידור הישראלי נולד ב-2015 (כתוצאה מחקיקה ב-2014), אך נבנה בכדי להיות אפקטיבי ורלוונטי גם בשנת 2025 ומעבר לכך. המציאות התקשורתית משתנה כל הזמן- תוכן בכלל וחדשות בפרט, נצרכים כיום בעיקר באמצעות האינטרנט, או ליתר דיוק – בטלפון הנייד.
המגמה הקיימת והמתחזקת כיום, היא שרוב הציבור צורך ומגלה תוכן דרך "מתווכים": פייסבוק, גוגל, יוטיוב, סנאפצ'ט, וואטסאפ ואי-מייל. שירותי צפייה נדחית (vod), אתרי הורדות ותוכנות כמו פופקורן טיים וקודי – כולם פופולריים מאי פעם. כל אלה הינם חלק מהשינויים של השנים האחרונות וניתן להניח ששינויים רבים נוספים צפויים בפתח.
לפיכך, תאגיד השידור הישראלי החליט להתאים את עצמו מראש למציאות התקשורתית וגיבש שורה של עקרונות מנחים:
אינטרנט תחילה. האינטרנט הינו ערוץ ההפצה העיקרי והעתידי של התאגיד. התאגיד הוא בעצם חברת אינטרנט עם נוכחות בטלוויזיה וברדיו ליניאריים. אינטרנט זה לא "להקים אתר". מטבעו, האינטרנט חי מסביב לשעון ולא "נפתח" בשמונה בערב. האינטרנט נוכח באין ספור מכשירים ולא רק "בטלוויזיה בסלון". התנהגות זו שגרתית לצרכנים הדיגיטליים, אך כאשר מקימים ארגון שידור ציבורי – יש לכך משמעויות פרקטיות רבות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו.
הפצת וידיאו באמצעות ערוץ טלוויזיה ליניארי ושידור ברדיו FM חשובים ביותר, אך כבר מזמן לא בלעדיים. במקביל, גם תפקיד העיתונאי עובר שינויים. ניתן וצריך "לתקן את העולם" באמצעות עיתונות. זהו האתוס המכונן. זו היומרה. מותר לטעות. יש לקחת סיכונים בפיתוח מוצרים חדשים.
מנקודת המבט של התוכן, אין דבר כזה "רייטינג בטלוויזיה". יש למצוא מונח חדש שישקף את סך התפוצה והחשיפה ויכלול את כל הצפיות והשימושים, תהיה דרך צריכתם ועיתויה אשר תהיה, ככל שניתן למדוד אותם. יש לעודד ולממן את שוק ההפקה, היצירה והתוכן הישראלי, בדגש על יצירתיות ומקוריות. זאת במקביל לגיבוש יכולות עיתונאיות עצמאיות של התאגיד, בדגש על אינטרנט.